5/22/2025
tags: Faith, Thought
אני לא יודע אם אני צודק, אבל חשבתי שאולי הסיבה שדווקא היהודים חווים אנטישמיות כל דור ודור זה כי אנחנו היהודים אמורים להיות נושאי הדגל של לתקן עולם במלכות שדי, ואם נחיה את חיינו על מי מנוחות כל דור ודור, סביר להניח שנשכח ונזנח את המטרה הזו אוסיף את דברי הרב זקס על זה, שביקורת על מדינת ישראל אופן התנהלותה אינה אנטישמיות. אנטישמיות מתחילה כשהדבר מופנה כלפי היהודים בארץ ובעולם על היותם יהודים (אפילו שבכל דור מכסים את זה בסיבה שטותית אחרת, כמו שפירט בספר בלשון עתיד, שכל דור מוצא סיבה נכונה ומוצדקת לשנוא יהודים, ואיכשהו כל דור זה מוצדק). ועוד אסיים בדברי הרב זקס באותו ספר, שהאנטישמיות לעולם לא מסתיימת ביהודים. כל פעם שיש אנטישמיות זה מסוכן לכל העולם, ולא רק ליהודים. למשל עליית היטלר, הייתה מכוונת ליהודים, אבל גם לשחורים, ללהט"בים ועוד. לנין וסטאלין, עלילות הדם, הפרוטוקולים של זקני ציון, היו הרבה יותר מסתם שנאה ליהודים. תמיד הם לוו בדברי זוועה יותר. וכמו בדורות קודמים, גם בימינו הביקורת הלגיטימית נשמעת לצד שנאה של ממש. יש כאלה שלא מגנים את מעשי חמאס כלל, (במקום לפחות לגנות את ההרג "מכל הצדדים"). פמיניסטיות שמתעלמות מהזוועות שנעשו לנשים שם. פעילי זכויות אדם ששוללים את זכויות האדם של היהודים. אנשים שבכללי מתעלמים ממעשי הזוועה שבוצעו כלפי יהודים. יש גם מי שמעודדים בגלוי את חיסולה של מדינת ישראל, ובכך שוללים את זכותו של העם היהודי לבית לאומי אחד, אחרי אלפי שנות רדיפה, גלות, והשמדה. ואם גם זה נשלל, מה נותר מהזכות לכל אדם? אין זה אומר שחייבת להיות אנטישמיות. כמו שצויין בספר לעיל, אין קשר בין יהדות לאנטישמיות, והיהדות תתקיים גם אחרי האנטישמיות והתקיימה גם לפני.
4/29/2025
tags: Faith, Thought, Way of Life
שאלו את רבי פנחס מקוריץ מה השורש הקדוש של הכפירה. הרי לכל דבר יש שורש בקדושה, לא? רבי פנחס ענה: ללא כפירה לא היינו יכולים לעשות שום דבר בעולם. גם לא חסד. הרי כשאני מבצע פעולה מסוימת, אני באיזה שהוא מקום מניח את הקדוש ברוך הוא בצד. כאילו חושב שהוא לא יכול או שהוא לא קיים, חלילה. זהו הסוד הנוסף של: "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" - בלילה אין פעילות של בני אדם, אנחנו נחים ורק הקדוש ברוך הוא עובד ושומר עלינו ומניע תהליכים. אבל ביום, בבוקר, אנחנו לכאורה מוציאים את הקדוש ברוך הוא לחופשה ופועלים בעצמנו, עושים חסדים. והיופי הוא שזה מה שהוא רוצה שנעשה. הוא כמובן רוצה שנזכור גם תוך כדי העשייה שהוא קיים, עוזר ותומך ובעצם עושה את הכל, אבל על ידי הפעולות שלנו. כך שהכפירה הקטנטנה הזאת מאפשרת לנו עשייה בעולם ובמיוחד עשיית חסד. תודה לניר מנוסי על השיעור המאלף שנקרא "מה היא אמונה".
4/29/2025
tags: Faith, Thought, Jewish Thought
ראינו שעם ישראל יכול לקבל מהגויים הרבה. דברים ששייכים לתיקון עולם - עניינים טכניים שמשפרים את חיי החול, מה עוד אפשר לקבל מהם? ענייני נימוסים ודרך ארץ שאינם סותרים את המימד האלוקי של ישראל. והרב קוק מזכיר ב"עין איה" שיש גם חוכמות שניתן לקבל מהם, חוכמות חול כמו מדעי הטבע. כלומר, אם זה חוכמה, מידות או גוף - ניתן לקבל מהם. יש גם מחשבות רוחניות מסוימות שנוכל לקבל מהם. פילוסופיה, רעיונות בדבר האלוקות, יש סוגים מסוימים שניתן לקבל מהם. אבל צריך לשים לב, כי במאמר המחשבות ב"אדר היקר" אנחנו רואים שלפעמים הגויים נכנסים דרך הכלים הטכניים הללו למקום הקודש שלנו, וזה מטמא את הרוח הישראלית. "וטמאו את *כל* השמנים". לא רק נקודות מסוימות, אלא כל השמנים ממש. כמו ארס של נחש שלא פוגע רק במקום שבו נשך, אלא זה מתפשט לכל הגוף. לכן צריך זהירות רבה מאד מאד כשמקבלים מהגויים. אחד הדברים שעוזרים לנו לקבל מהם בזהירות הוא ההבנה שאנחנו פושטים ידינו לקחת מהם, ולא שהם יפרסו את ידיהם כדי לתת לנו. כלומר - כמו שהעני עומד מחוץ בית העשיר, הוא אינו פורץ לתוך ביתו, אלא מחכה שהעשיר יפשוט ידו אליו וייתן לו. כך אנו - צריכים לעמוד על אופיינו ומהותנו וכשצריך - לפנות אל הגויים ולבקש חוכמה, ולא שהם יבואו מיוזמתם ויפרצו אל הקודש שלנו - להשפיע עלינו. מתוך שיעור בניין אמונה של הרב ערן טמיר .
4/29/2025
tags: Faith, Ethics, Way of Life
תקשיבו דבר מרגש מאין כמוהו: בית המקדש הראשון נחרב בגלל 3 עברות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. יצאנו לשבעים שנות גלות וכששבנו ממנה - מאז עזרא ונחמיה והלאה - לא נפגשנו יותר בתולדות עם ישראל בנושא של עבודה זרה. זהו. זה נמחק. גם גילוי עריות ושפיכות דמים כמעט ולא מצאנו. הספיקו לזה 70 שנה וזה נעלם. ברוך השם. בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. ואחרי 2000 שנות גלות - אנחנו עדיין עם זה... ב"ה לא ממש שנאת חינם במשמעותה הקיצונית, אבל מחלוקות מחלוקות... זה כן. למה זה? אני יכולה לשער: כי מחלוקות הן דבר שמובנה בטבע שלנו. מאז ומתמיד היינו כאלה, זה בdna שלנו. יש לנו 12 שבטים, שכל אחד רוצה להביא את הגוון המיוחד שלו, אנחנו גם קשי עורף (במובן החיובי) שהאמת שלנו חשובה לנו ואנחנו מתעקשים עליה, התורה כל הזמן מדברת על אחדות, דווקא בגלל שזו ה-נקודה שלנו לתיקון. הגלות אפילו העצימה את זה כי היא יצרה עדות שונות עם מנהגים שונים שאת כולן צריך לשמר ולטפח, שלא תעלמנה במרחב. אבל! עבודה זרה? זה מנוגד לטבע שלנו. ישראל מאמינים בני מאמינים הם. גילוי עריות ושפיכות דמים? מנוגדים לטבע שלנו! ישראל רחמנים וענווים וגומלי חסדים. העברות האלה דבקו בנו רק בגלל השפעה *חיצונית* עלינו משבעת עממי כנען שלא השכלנו לסלק עד הסוף. לכן היה "קל" לנקות את העברות האלה מאיתנו בזמן קצר יחסית של 70 שנה. כמה מרגש שאנחנו כאלה זכים, וכמה חשוב לנו להכיר בשורש המחלוקת שבתוכנו, ולהבין שהוא שורש יקר. רק שחלילה לא יגלוש לצורתו המקולקלת - שנאת חינם. בהשראת שיעור תנ"ך עם נתנאל אלינסון.
4/29/2025
tags: Faith, Thought, Jewish Thought
"הפוך בה והפוך בה דכולא בה". הכל יש בתורה. האמנם? ובכן - זה נכון שאפשר ללמוד עקרונות רפואיים ממסכת נידה, ועקרונות של הנדסה ממסכת סוכה, ועקרונות של אסטרולוגיה ממסכת ראש השנה. אבל אף אחד לא יסכים להיות מנותח בניתוח ע"י רופא שלמד רפואה מתוך מסכת נידה ולא בפקולטה לרפואה באוניברסיטה מסודרת. למה? כי את העקרונות הרוחניים של כל המציאות ניתן למצוא בתורה. אך לא את פרטי הפרטים המעשיים. התורה היא התמצית של כל הבריאה, והיא קיימת בעם ישראל. אבל את "צדדי הכשרונות והמעשים" - כלומר פרטיהם - אנחנו צריכים לשאוב מהגויים, או מחוכמות חיצוניות שהגיעו מהגויים. הקב"ה יצר יחסים של השפעה בינינו לבין האומות. אנחנו משפיעים עליהם את העקרונות הרוחניים של החיים, והם יכולים להשפיע עלינו את פרטי המעשים וההתמקצעות, את ענייני החול בעיקר. מתוך שאצלנו יש חסר בפרטים - אנחנו נזקקים אליהם, וכך נוצר צינור השפעה שלנו עליהם - בענייני הקודש והעקרונות הפניטיים של החיים. הגויים אמונים על החול שבחול, וצריך אותם לשם כך. ועם ישראל אמון על הקודש שבקודש ועל החול שבקודש גם. ויכול לשאוב חול גם מהגויים. מתוך שיעור בניין אמונה לרב ערן טמיר.
4/29/2025
tags: Faith, Thought, Jewish Thought
השבת היא זכר ליציאת מצרים. כמו שאנחנו אומרים בקידוש של ליל שבת. איך? הרי השבת הראשונה בבריאה קרתה 2448 שנה לפני יציאת מצרים! ואפילו היא לא קרתה בשבת, אלא ביום רביעי לפי הגמרא. אז מה הקשר? כי כדי לקיים את מטרת הבריאה, צריך את עם ישראל שיקיים תורה. ולצורך כך היינו צריכים לצאת ממצרים ולהפוך לעם. כך יוצא, שבריאת העולם היא זכר ליציאת מצרים, כלומר, קשורה אליה בקשר הדוק של מטרה ותכלית. מתוך שיעור בניין אמונה לרב ערן טמיר.
4/29/2025
tags: Faith, Ethics, Way of Life
שמעתי דבר מתוק מדבש מפי קודשו של הרב זמיר כהן שליט"א. הוא אמר שכדאי לכל יהודי לקחת שתי דקות בבוקר ולומר: "אני מאחל לכל אחד ואחת מישראל שכל הטוב שאני מאחל לעצמי, יהיה גם להם". זו מצוות עשה מהתורה של "ואהבת לרעך כמוך". ויש לזה עוד תועלת: זוכים בזה לבריאות הגוף והנפש. זוכים כך להיות אדם שכשהוא רואה טוב אצל השני, הוא לא מקנא ולא צר עין, אלא להיפך, הרי זה מה שהוא אחל לכל אחד: שיהיה לו טוב, והנה רואה את זה מתגשם מול עיניו. וכשמעבירים קנאה מהלב, זוכים לבריאות. הרב זמיר גם אמר, שכתוב: "ואהבת לרעך" ולא "ואהבת את רעך". כי התורה לא מצפה מאיתנו לדברים שאין ביכולתנו. לא כל אחד יכול לאהוב את כל אחד מישראל. אבל ל-רעך, אפשר. כלומר - לאחל ל-כל אחד שיהיה לו טוב, כל אחד יכול להגיע לזה. כמה מתוק! נכון?
4/29/2025
tags: Faith, Thought, Jewish Thought
כל מה שהוא טבעי וגשמי - לא זקוק ללימוד. אנשים לא לומדים איך לאכול ולנשום ואיך לאהוב את ילדיהם - בבתי הספר. מה שרוחני - דורש לימוד. כי הוא טבעי לנשמה, אבל לא טבעי לנשמה לחיות פה בתוך גוף. כך גם הלאומיות הישראלית. היא לאומיות שונה משל הגויים, כזכור, היא לאומיות רוחנית. ולכן היא לא טבעית, וזקוקה ללימוד. אם לא נלמד לאומיות - לא נדע מה פירוש של להיות בן לעם ישראל, מה הקשר בין הפרט לפרט בעם ישראל, ומה הקשר בין הפרטים לכלל כולו בעם ישראל. אנו עלולים חלילה לחשוב שאם הדעות שלנו מאד שונות, אנחנו חלילה כבר לא אחים. אבל עם ישראל קשורים זה לזה בגלל האלוקי שבהם. שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך - אני ה'!" מה אתה אוהב בעצמך? את צלם אלוקים שבך. (אחרת אתה שופט את עצמך בחומרה על שגיאותיך, ולא אוהב את עצמך. אם אתה זוכר את צלם האלוקים שבך, שנשאר כל הזמן טהור, אתה יכול לאהוב אותך). מה אתה אוהב בחברך? שיש בו צלם אלוקים, ממש כמו אותו צלם אלוקים שיש בך עצמך. ברמה הנשמתית הרוחנית, כולנו מחוברים. ולכן - אין זה כלל תלוי בבחירה של כל אדם, במעשים ובדעות שלו, גם אם הם מנוגדים לחלוטין לשלי - אני אוהב אותו אהבה גמורה, בגלל צלם אלוקים משותף שיש בשנינו - "אני ה'". מתוך שיעור "בניין אמונה" של הרב ערן טמיר.
4/29/2025
tags: Faith, Thought, Jewish Thought
אצל הגויים החיבור לקב"ה הוא בערוץ נפרד מאשר החיבור לאומה. יש להם חיבור לאומה מבחינת מנטליות וצורת חשיבה, פולקלור ותרבות, אבל הקשר שלהם לקב"ה הוא קשר של יחידים. רואים את זה בכך שלכל הגויים מכל העמים יש אותן 7 מצוות בני נח שהם מחויבים אליהם. זה לא שיש לכל עם סט מצוות אחר שהם מתחברים לקב"ה דרכן, כי הם שייכים לעם מסוים. לכן הם גם יכולים להפריד דת ממדינה, כי הקשר שלהם לקב"ה הוא קשר של יחידים ללא קשר לאומה שלהם. אצל עם ישראל, שנבראו שונה, החיבור לעם ישראל עובר דרך זה שהם כלל. פרט בישראל לא יכול להתחבר לקב"ה כשהוא לא חלק מהאומה. לכן אי אפשר להפריד את הדת מהאומה, כי זה כמו לנתק את חבל הטבור שמחבר בין היהודי לאלוקיו. אם אנחנו רואים יהודי חי - זה אומר שהוא מחובר לקב"ה. דרך האומה שלו. כלומר מחובר גם לעמו (בין אם הוא יודע מזה ובין אם לאו). כשאנחנו מקיימים מצווה אנחנו אומרים "בשם כל ישראל" - אין הכוונה שזה בשם כולם, ופוטרת בזה גם את אלה שלא מקיימים, אלא "מכוח כלל ישראל". עצם זה שקבלתי את המצווה הזאת לקיימה - זה מכוח החיבור שלי לכלל ישראל. מתוך שיעור בניין אמונה של הרב ערן טמיר.
4/29/2025
tags: Faith, Thought, Jewish Thought
סגולת ישראל היא היכולת לשאת הפכים. סוג אחד של היפך: ההבנה שיש בעולם טבע וצריך להתנהל על פיו, ויחד עם זאת יש את מסובב הסיבות והשגחתו, ואליו פונים לבקש הצלחה בעולם הטבע, וההצלחה ממנו מגיעה גם מעבר לטבע. לא טבע בלי אלוקות, ולא אלוקות בלי טבע. שילוב. סוג נוסף של היפך: יש רעיונות גדולים שמובילים אותנו בעולם, הם מובעים בתנ"ך, ומתווים דרך באופן כללי. ויחד עם זאת יש שולחן ערוך, פרטי פרטים של הלכות והתנהגויות שמורידים את הרעיונות הגדולים לידי מעשה בכל פרט ופרט בחיים, אפילו בצדדים הנמוכים ביותר של המציאות. לא רעיונות גדולים בלבד בלי קשר ליישום במציאות ולא נוקדנות מעשית ודקדקנית בלי רעיונות גדולים ועמוקים מאחוריה. אלא הלכה עם אמונה, אמונה עם הלכה. מתוך שיעור "בניין אמונה" של הרב ערן טמיר
1/24/2025
tags: Jewish Thought, Vaera
הרב עמיאל על פרשת וארא ״והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם?ואמרתם זבח פסח הוא לה׳ ״ אמנם אין כעט לא זבח ולא פסח, והרשעים של זמננו לא שואלים כלל שאלות כמו ״מה העבודה הזאת לכם״ ובכל זאת כל שנה חוזרים על השאלה ועל התשובה הזו. ״הקב״ה הראה לאדם הראשון דור דוד ודורשיו; דור דור וחכמיו״ עלינו להוסיף גם דור דור ורשעיו. וחכמים של אותו דור צריכים ללמוד מאותם הרשעים. חכמים לא צריכים להיות רק חכמים אלא גם כן ״יודעי העתים״. ואם התורה אינה משתנית אפילו בקוצו של יו״ד אך העתים משתנות.והרשעים ההולכים רק לפי העת משתנים כסדר.וממילא חכמים צריכים לדעת מה נשמע במחנה ההוא כדי שיכוונו את מעשיהם כנגדם. אמנם ידוע שדרך חכמים צריכה להיות דרך ממוצע ,״שביל הזהב״. ובכל זאת אנו מוצאים כששאלו לחכם אחד למה זקנו מגודל׳? השיב : ״כנגד המשחיתים״. והמה שכנגד המשחיתים צריכים לקבל על עצמם קיצוניות הפוכה בכל ההנהגות ובכל המצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, ובכל הדברים האלה צריכה להיות ״מידה כנגד מידה״; ואם המידה הרעה של הרשעים היא מידת קיצונית לרעה צריכה להיות המידה הטובה של חכמים מידה קיצונית לטובה. וזו התשובה שנותנים לרשע : זבח פסח הוא לה׳ להיפך ממה שהרשע חושב שהכל צריך להיות לכם ולא לה׳. ומוטל עלינו לעשות סדר לא רק בפסח אלא בכל השנה להדגיש שכל המעשים שלנו הם לשם ה׳,ולקיים את התורה לא רק כמצוות אנשים מלומדה או מצד מעשה אבותינו אלא תמיד בכוונה לשם שמים! הרב עמיאל כותב בהקדמה בכמה מהספרים שלו: נר לנשמותיהם הקדושות והטהורות של אחינו הגיבורים הנאהבים והנעימים מנשרים קלו ומאריות גברו שנפלו על במותינו חללים במלחמות ישראל לתשועת העם ולגאולת ארצו עם עיר הקודש השלימה תובב״א שבת שלום
1/22/2025
tags: Vaera, Bo
עכשיו אני מבין משהו עמוק בפרשה: הקב”ה “הקשה” את ליבו של פרעה. מה זה אומר? להקשות את הלב זה לסגור אותו, להיות אטום לרשמים מבחוץ. זו פעולה שגורמת לך לפעול רק מתוך השכל, בלי לאפשר ללב להרגיש ולהשפיע. מכירים את הטיעון הזה, שמתסובב לפעמים, שאסור לחשוב מהלב? שצריך לקבל החלטות רק על סמך שיקולים רציונליים? בפרשה שלנו אנחנו רואים בדיוק מה קורה כשמתנתקים מהלב ומחליטים רק מתוך השכל הקר. פרעה חושב לעצמו: “אני לא יכול לשחרר עם שלם ממצרים. זה תקדים מסוכן! מה יגידו שאר העבדים? עדיף לי לחטוף פה ושם מכות כלכליות, מאשר לאבד לחלוטין את כלכלת מצרים.” לכאורה, זו החלטה רציונלית לגמרי. אבל התורה מראה לנו שככה נראות החלטות שמתקבלות רק מהשכל, בלי לב. הן אולי נראות נכונות לטווח הרחוק, אבל הן מתעלמות לחלוטין מהכאב של האנשים שסובלים כאן ועכשיו. העבדים של פרעה אומרים לו: “הטרם תדע כי אבדה מצרים?” הם מנסים לומר לו – אתה לא רואה שההחלטות הרציונליות שלך כבר הרסו הכול? אבל הוא לא רואה, כי הלב שלו סגור, קשה ומנותק. זו לא רק פרעה של אז. כשאנחנו מקשיחים את הלב ומתנתקים מהאנשים שסובלים מול העיניים שלנו, גם אנחנו עלולים לקבל החלטות “רציונליות” שמחיריהן האנושיים בלתי נסבלים.
12/20/2024
tags: Perspective
מה היא אמונה, ומדוע צריכים אותה? בעולם המודרני מצויה התפיסה שאמונה היא דבר שאדם מקבל כאמת ללא ראיות, ובמקרים מסוימים יש לו אפילו "לכבות" את שכלו בשביל לקבל את אותו הדבר כאמת. תפיסה זו מקורה בנצרות. הנצרות דורשת ממאמיניה בדיוק את זה: לקבל רעיונות ללא שאלות, ופשוט "להאמין" (=“to have faith” באנגלית). הנצרות נשענת על התפיסה הזאת ותלויה בה. וזה מפני שתי סיבות: אחת, תפיסה זו מאפשרת למנהיגי הנצרות לשלוט במאמיניה. והסיבה השניה היא מפני שהנצרות מבקשת אמונה בדבר שהוא נוגד את השכל וההגיון הבריא. איך יתכן שאחד הוא שלוש ושלוש הם אחד? איך יתכן שהאל יתגלה בדמות אדם ואחר כך ימות, וישוב לחיים? הוגים רבים דנו בשאלות אלו, ומצאו להן תשובות מאולצות ומעוותות. בניגוד גמור לתפיסה זו, היהדות, דורשת שנשאל, שנתעמק, שנחקור ונלמד. אמונות היסוד ביהדות אינן דורשות שאדם יבטל את דעתו, מפני שאינן סותרות את ההגיון הבריא או את המדע. האמונה היסודית ביותר ביהדות היא האמונה במציאות בורא ומנהיג לעולם. אמנם, אין ראיות מדעיות לקיומו. מאידך, אין האמונה בקיומו דבר הזוי המבטל את ההגיון. "אמונה" לפי התפיסה היהודית, אינה מהווה דבר המנוגד לשכל שעל האדם פשוט לקבל כאמת ללא עוררין הנובע ממקור סמכות עליון, אלא תפיסת עולם הנובעת מקבלה אורגנית מאב לבן, ושעל הבן לקבל ברצונו, אם רצונו להשתתף בהמשכיות עמו. הלוואי ונעביר מעלינו השפעות זרות, ונזכה לראות בגאולה השלמה. אמן.
12/11/2024
tags: Vayishlach
דברי רש״ר על פגישת יעקב ועשיו. וישקהו ויבכו – תיבת ״ויבכו״ מעידה שרגש אנושי אמיתי גבר על עשו. נשיקה יכולה להיות גם מעשה של העמדת פנים; אך לא כן דמעות הזורמות ברגעים שכאלה. (״בכה״ קרוב ל״בקע״ ו״פקח״, ומשמעותו: להתפרץ בדמעות. דמעות נובעות ממעמקי הנפש האנושית.) נשיקה זו ודמעות אלו מציגות גם את עשו כנכדו של אברהם. על כרחנו שעשו היה יותר מסתם ציד פרא. אם לא היה כזה, כיצד עלה בידו להצליח להשתלט על כל התפתחות האנושות? החרב לבדה, עם כח הזרוע הגס כשלעצמו, אינם יכולים להשיג זאת. גם עשו עתיד להניח את חרבו קמעה קמעה, ויותר ויותר יתן מקום לאנושיות. ויעקב יהיה זה שיעניק לו את ההזדמנות להראות, עד כמה גבר בלבו עקרון האנושיות. כאשר החזק מכבד את זכויות החזק, אין זו אלא זהירות מחוכמת. אך כאשר החזק, כדוגמת עשו כאן, נופל על צווארי החלש ומשליך מידיו את חרב התוקפנות, רק אז נעשה ברור שגברו בלבו הצדק והאנושיות.
12/8/2024
tags: Tanakh (General), General, Vayetzei
קראתי לאחרונה את הספר שיעורים במנהיגות של הרב יונתן זקס, והוא העלה רעיון מדהים לגבי למה אנחנו נקראים עם ישראל ולא עם אברהם או עם יצחק. זה בגלל שהחיים של יעקב הם אלה שבאמת משקפים מי אנחנו כעם. כל החיים שלו היו מלאים במאבקים—עם עשו, עם לבן, עם האובדן של יוסף, ואפילו המאבק עם המלאך, שהוא בעצם מטאפורה למאבק עם אלוהים. יעקב נלחם כל הזמן, אפילו נגד הגורל שלו, ותמיד המשיך הלאה. הרב זקס סיפר סיפור על מבחן שהוא עבר על הליכון, לפני שהתמנה לרב הראשי. הוא שאל את הרופא אם המבחן נועד לבדוק כמה מהר הוא רץ או כמה זמן הוא יכול לרוץ, והרופא ענה שזה בעצם מבחן לראות כמה מהר הוא מצליח להתאושש. וזה בדיוק מה שמייחד את יעקב. לא המושלמות של אברהם או יצחק, אלא היכולת ליפול ולקום שוב ושוב. וזה בדיוק מה שהופך אותנו לעם ישראל. זה נכון גם ברמה האישית וגם כעם. אנחנו מתמודדים עם מאבקים—אם זה היוונים, הרומאים, או אתגרים מודרניים—אבל אף פעם לא נותנים לזה להגדיר אותנו. אנחנו נלחמים, מתאוששים, ובונים מחדש. אנחנו לא מקבלים את הגורל כמובן מאליו; אנחנו כותבים אותו בעצמנו. אפילו המאבק עם אלוהים הוא חלק מזה—לא מתוך התנגדות, אלא מתוך שותפות. אלוהים רוצה שניאבק, שנגדל, ושניצור. וזה בעצם מה שזה אומר להיות יהודי: כוח ההתאוששות, ההתמדה, והיכולת להמשיך הלאה, לא משנה מה החיים מביאים מולנו.
11/19/2024
tags: Chayei Sara
כשאליעזר ניגש לרבקה לבקש ממנה לשתות, התורה כותבת ״וירץ העבד לקראתה״ רד״צ הופמן רוצה שנשים לב שהתורה הדגישה שהוא עבד. כלומר אם היה מדובר בסוחר עשיר או איש מהאצולה, החסד של רבקה אמנם היה משובח, אבל הוא לא היה יותר מאשר נימוס. דווקא כשאליעזר ניגש כעבד והיא מכבדת אותו ככל אדם אחר וממהרת להשקותו ולעזור לו, זה מוכיח שהחסד שלה נובע ממקום טוב ואמיתי, ממקום של עזרה לזולת, היא באמת מתאימה למשפחת אברהם שנצטווה ״ויברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך״
10/31/2024
tags: Noach
מכאן ואילך תהיה הנהגת ה׳ באופן זה: לא חשוב מה יהיו האופנים של התפתחות עתיד האנושות, ה׳ לעולם לא יגזור עוד כלייה על המין האנושי; אלא שעל יסוד השוני הרב שיש בהוויה האנושית, הוא יחנך את האדם אל המטרה האלקית. הקשת בענן, ביסודה היא קרן אור אחת אחידה ושלימה, בצורתה הטהורה, השבורה לשבעה צבעים; מהקרן האדומה שהיא קרובה אל האור, ועד לקרן הסגולה הרחוקה מן האור ומתמזגת עם החושך. אך כולם הם מיני אור, וביחד יוצרים קרן לבנה אחת הזוהרת במלוא טהרתה. דבר זה רומז שכל אינסוף פרטי ומיני היצורים החיים; מאדם – ה״אָדום״, (עיין פירוש לעיל א, כו) הקרוב ביותר לה׳, ועד לצורה הירודה ביותר של החיים – התולעת השפלה, ״כל נפש חיה בכל בשר״; ובמיוחד, קשת הצבעים הרחבה של הרוח האנושית, מהאדם בעל הרוחניות הגבוהה והמעודנת, ועד לאדם המגושם שקשה להבחין בו יותר מניצוץ קטן של אלקות – כולם מאוחדים על ידי ה׳ בקשר משותף של שלום. בכל אחד מהם נמצאת שבירת אור של קרן של רוח ה׳, ואף הירודים ביותר ברוחניות הרחוקים מן האור, ״בני האור״ הם.
10/27/2024
tags: Ethics, Tanakh (General), Noach
והנה אומר כאן הכתוב: ״ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס״. תחילה באה השחתה רוחנית – חטאים שהחברה האזרחית אינה חוששת להם. אנשים סבורים, שאף בעת שהנוער מופקר וחיי הנשואין רקובים, יפרחו עדיין התעשיה והמסחר, והעסקים יוסיפו להתנהל ביושר. אך משנשחתה הארץ ״לפני האלקים״ עצמו, לא יועילו כל חוקי החברה ומוסדותיה להציל את החברה מאבדון. הארץ לא תמלא אף פעם בגזל גמור, שהרי יש לחברה את החוק הפלילי על עונשי המאסר הקבועים בו כדי להגן על עצמה מפשעים אלה. אבל החמס – עשיית רע לזולת בעורמה – הורס את החברה. אין הגנה נגד חמס, אם מצפונו של האדם אינו מייסרו לפני האלקים. רש״ר הירש
9/26/2024
tags: Chizuk, Repentance, Thought
מסביר המהרל מפראג בנתיבות עולם שיש לאדם טבע ישר "והאלוקים עשה את האדם ישר" טבע פנימי ישר שהאדם הוא טוב גמור. אך "לפתח חטאת רובץ" רק משננער התיניק לעולם הזה נכנס בו היצר הרע, אך רק כקליפה, לא כמהות. כך שיוצא שהטבע של כל בריאה היא הטוב, היושר, כמו קו ישר, וכשאדם יוצא מאיזון, לא מחובר לעצמו, הוא יוצא מהיושר לדרך מעוקלת, כמו קו לא יושר, מעוקל. וכשאדם שב בתשובה - הוא שב לטבע הפנימי והישר שלו, הוא שב אל עצמו, הוא שב להיות נורמלי. כך שיוצא שדרכם של הרשעין היא לא בדרך היושר, היא מעוותת כבר. והקב"ה רוצה להחזיר את האדם חטבעו הישר, שולח בו הרהורי תשובה )הבאים גם מלמעלה והדברים עמוקים(. כך שניתן להבין פסוק זה לפי המהרל שהשם מעוות את דרך הרשעים - שדרכם מעוותת, על מנת להחזירם אל היושר. )כמו להבדיל מינוס כפול מינוס שווה פלוס, בשביל להחזיר מקל מעוקם לשיהיה ישר, צריך לעקם אותו יותר לצד הנגדי ובתכונתנו האלסטית הואמישוב ליושר, וכדברי הרמב"ם ב8 פרקים פרק ד(.
9/25/2024
tags: General
כשהייתי בבית הכנסת באחת השבתות, שמתי לב לדבר מדהים. אמנם אני שונה מהאדם שלידי בבית הכנסת. אחד בא עם חליפה וכובע, השני עם פאות ארוכות מסולסלות, השלישי עם סנדלים, ואחד עם מכנסיים קצרים. ובכל זאת, כשהרימו את ספר התורה, כולנו הצבענו לאותו המקום. לאותו הספר. כולנו אמרנו "וזאת התורה". אנחנו חייבים לזכור. כולנו מחפשים להגיע בסופו של דבר לדרכו של הקב"ה. פשוט כל אחד מבין אותה אחרת, וזה בסדר גמור! ואין הכרח שדרכך שלך טובה משל חברך. בסופו של דבר, כולם מצביעים על אותה התורה.