By Itamar
מסביר המהרל מפראג בנתיבות עולם שיש לאדם טבע ישר "והאלוקים עשה את האדם ישר" טבע פנימי ישר שהאדם הוא טוב גמור. אך "לפתח חטאת רובץ" רק משננער התיניק לעולם הזה נכנס בו היצר הרע, אך רק כקליפה, לא כמהות. כך שיוצא שהטבע של כל בריאה היא הטוב, היושר, כמו קו ישר, וכשאדם יוצא מאיזון, לא מחובר לעצמו, הוא יוצא מהיושר לדרך מעוקלת, כמו קו לא יושר, מעוקל. וכשאדם שב בתשובה - הוא שב לטבע הפנימי והישר שלו, הוא שב אל עצמו, הוא שב להיות נורמלי. כך שיוצא שדרכם של הרשעין היא לא בדרך היושר, היא מעוותת כבר. והקב"ה רוצה להחזיר את האדם חטבעו הישר, שולח בו הרהורי תשובה )הבאים גם מלמעלה והדברים עמוקים(. כך שניתן להבין פסוק זה לפי המהרל שהשם מעוות את דרך הרשעים - שדרכם מעוותת, על מנת להחזירם אל היושר. )כמו להבדיל מינוס כפול מינוס שווה פלוס, בשביל להחזיר מקל מעוקם לשיהיה ישר, צריך לעקם אותו יותר לצד הנגדי ובתכונתנו האלסטית הואמישוב ליושר, וכדברי הרמב"ם ב8 פרקים פרק ד(.
Log in to write a comment
No comments yet