By Lishai Zion
קראתי לאחרונה את הספר שיעורים במנהיגות של הרב יונתן זקס, והוא העלה רעיון מדהים לגבי למה אנחנו נקראים עם ישראל ולא עם אברהם או עם יצחק. זה בגלל שהחיים של יעקב הם אלה שבאמת משקפים מי אנחנו כעם. כל החיים שלו היו מלאים במאבקים—עם עשו, עם לבן, עם האובדן של יוסף, ואפילו המאבק עם המלאך, שהוא בעצם מטאפורה למאבק עם אלוהים. יעקב נלחם כל הזמן, אפילו נגד הגורל שלו, ותמיד המשיך הלאה. הרב זקס סיפר סיפור על מבחן שהוא עבר על הליכון, לפני שהתמנה לרב הראשי. הוא שאל את הרופא אם המבחן נועד לבדוק כמה מהר הוא רץ או כמה זמן הוא יכול לרוץ, והרופא ענה שזה בעצם מבחן לראות כמה מהר הוא מצליח להתאושש. וזה בדיוק מה שמייחד את יעקב. לא המושלמות של אברהם או יצחק, אלא היכולת ליפול ולקום שוב ושוב. וזה בדיוק מה שהופך אותנו לעם ישראל. זה נכון גם ברמה האישית וגם כעם. אנחנו מתמודדים עם מאבקים—אם זה היוונים, הרומאים, או אתגרים מודרניים—אבל אף פעם לא נותנים לזה להגדיר אותנו. אנחנו נלחמים, מתאוששים, ובונים מחדש. אנחנו לא מקבלים את הגורל כמובן מאליו; אנחנו כותבים אותו בעצמנו. אפילו המאבק עם אלוהים הוא חלק מזה—לא מתוך התנגדות, אלא מתוך שותפות. אלוהים רוצה שניאבק, שנגדל, ושניצור. וזה בעצם מה שזה אומר להיות יהודי: כוח ההתאוששות, ההתמדה, והיכולת להמשיך הלאה, לא משנה מה החיים מביאים מולנו.
Log in to write a comment