By אילה שטרן
שאלו את רבי פנחס מקוריץ מה השורש הקדוש של הכפירה. הרי לכל דבר יש שורש בקדושה, לא? רבי פנחס ענה: ללא כפירה לא היינו יכולים לעשות שום דבר בעולם. גם לא חסד. הרי כשאני מבצע פעולה מסוימת, אני באיזה שהוא מקום מניח את הקדוש ברוך הוא בצד. כאילו חושב שהוא לא יכול או שהוא לא קיים, חלילה. זהו הסוד הנוסף של: "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" - בלילה אין פעילות של בני אדם, אנחנו נחים ורק הקדוש ברוך הוא עובד ושומר עלינו ומניע תהליכים. אבל ביום, בבוקר, אנחנו לכאורה מוציאים את הקדוש ברוך הוא לחופשה ופועלים בעצמנו, עושים חסדים. והיופי הוא שזה מה שהוא רוצה שנעשה. הוא כמובן רוצה שנזכור גם תוך כדי העשייה שהוא קיים, עוזר ותומך ובעצם עושה את הכל, אבל על ידי הפעולות שלנו. כך שהכפירה הקטנטנה הזאת מאפשרת לנו עשייה בעולם ובמיוחד עשיית חסד. תודה לניר מנוסי על השיעור המאלף שנקרא "מה היא אמונה".
Log in to write a comment