By בועזFIX
שנים התחבטתי בשאלה מה זה יראת שמים ואיך מגיעים אליה. אני יודע כי ישנם דיעות שונות, אבל את הדברים שכתב רבינו בחיי בספרו "כד הקמח" האירו את עיניי ושמחתי שמחה גדולה. במאמר הביטחון וענין הבטחון שיתלה בטחונו בשי"ת לבדו ושיזכור אותו בכל פרטי פעולותיו ושיתבונן כי אין המעשה ההוא מסור בידו אלא ברצונו ית' לפי שיש הרבה בני אדם שבוטחים בהשי"ת בכלל והם מאמינים אמונה שלימה כי הכל בידו יתברך אבל ענין הבטחון בפרטים לא ישית אל לבו ר"ל בכל פעולה שיעשה או בכל דרך שיפנה, ועז"א שלמה ע"ה (משלי ג׳:ו׳) בכל דרכיך דעהו כלומר בכל דרך ופעולה שאתה עושה זכרהו והתבונן במחשבתך שאין לך כח ויכולת בפעולה ההיא ואין עשייתה מסורה לך כי אם ביד השי"ת. וזהו ענין נכבד מאד להביא בלבו הכוונה הזכה למען לא יזוז מן הלב זכרון יראת שמים אפי' רגע, כי כשהוא זוכר השי"ת ועיניו נושא אליו במעשה גדול כגון לצאת בים או בשיירא ואינו נוהג מנהג זה בעצמו במעשה הקטן אפילו כשהוצרך ללכת אל מקום קרוב או בעיר עצמה הנה הוא מקצר בחק העבודה שהיה לו לחשוב שאפשר להגיע לו נזק במקום קרוב אם לא שחלה עליו שמירתו יתברך. ומביא על זה פירוש "יפה מראה" וכותב "כדוגמת יוסף הצדיק שאמרו עליו שהיה שם שמים שגור בפיו על כל פעולה" יוצא מהנ"ל שיראת שמים זה לזכור את ה' יתברך, לדבר איתו ולבקש ממנו על כל דבר גם הקטן ביותר. בשפה חופשית ניתן לומר "קשר רציף עם הקב"ה בכל רגע ועל כל דבר"
Log in to write a comment
No comments yet